זוגות חד-מיניים: ההליך המדורג

זוגות חד-מיניים יכולים להסדיר מעמד לבן/בת הזוג הזר/ה בישראל בהליך המדורג, לפי נוהל 5.2.0009 של רשות האוכלוסין וההגירה. זוגות נשואים, כולל מי שנישאו בחו"ל או באופן מקוון, מדלגים על שלב ב/1: בן/בת הזוג הזר/ה מקבל/ת רישיון ישיבה ארעי א/5 לארבע שנים. זוגות שאינם נשואים הולכים במסלול הידועים/ות בציבור: שבע שנים מיום האישור עם אזרח/ית ישראלי/ת (שלוש ב-ב/1, ארבע ב-א/5), או תשע עם תושב/ת קבע (ארבע ב-ב/1, חמש ב-א/5). בכל המקרים ההליך מסתיים בתושבות קבע.

אם אתם זוג חד-מיני ואחד/ת מכם אזרח/ית ישראלי/ת, בן/בת הזוג הזר/ה יכול/ה לבקש מעמד בישראל בהליך המדורג. הרשות מטפלת בזוגות חד-מיניים לפי נוהל הידועים/ות בציבור (5.2.0009), בין אם נישאתם בחו"ל ובין אם לא. רוב הזוגות מגישים בעצמם, והפורטל עוזר לכם להכין כל מסמך. הסקירה עוסקת במה שייחודי לזוגות חד-מיניים; החידושים והמסמכים זהים למתואר בסקירה לידועים/ות בציבור, והשלבים לזוגות שנישאו בחו"ל שונים, כמפורט למטה.

איזה מסלול חל

• לא נשואים: אתם מתחילים בחיים משותפים, כמו כל זוג חדש, עם ההזמנה, אשרת מבקר/ת ב/2 והריאיון הראשון, ומגישים במסלול הידועים/ות בציבור, כשבע שנים מיום האישור, המסתיים בתושבות קבע. השלבים מפורטים בסקירה לידועים/ות בציבור.
• נשואים בחו"ל, כולל באופן מקוון: אפשר לרשום את הנישואים ברשות האוכלוסין וההגירה. לפי נוהל 5.2.0009, זוג חד-מיני שמטופל מכוח נישואים מדלג על שלב ב/1: בן/בת הזוג הזר/ה מקבל/ת רישיון ישיבה ארעי א/5 לארבע שנים, ובסופן יכול/ה לבקש תושבות קבע; כבן/בת זוג נשוי/אה מאותו המין של אזרח/ית ישראלי/ת, אפשר אז להגיש בקשה להתאזרחות מיד עם קבלת תושבות הקבע, בפטור מדרישת שנת תושבות הקבע ובלי לוותר על האזרחות הקודמת, כל עוד הקשר נמשך (נוהל 4.4.0001, סעיפים 8.7 ו-12.3).

אם בן/בת הזוג הישראלי/ת הוא/היא תושב/ת קבע ולא אזרח/ית, חל אותו נוהל, והמסלול ללא נישואים ארוך יותר: ארבע שנים ב-ב/1 וחמש ב-א/5.

מה זהה לכל זוג

בפגישה, ולאורך כל ההליך, הרשות בודקת ארבעה דברים:

• כנות הקשר.
• מרכז החיים בישראל.
• היעדר מניעה פלילית או ביטחונית.
• המעמד החוקי של בן/בת הזוג הזר/ה ביום ההגשה.

הרשות עשויה לראיין כל אחד/ת מכם בנפרד. ענו בעצמכם, בכנות ובעקביות; איש אינו מצפה לתשובות משוננות. כל שלב מסתיים בחידוש, ובכל פעם אתם מראים מחדש שאתם עדיין יחד ועדיין חיים בישראל. הגישו את בקשת החידוש באופן מקוון שלושה חודשים לפני שהרישיון הנוכחי פוקע.

הוכחת חיים משותפים

ללא תעודת נישואין שהרשות מכירה בה, ההוכחות לחיים משותפים הן העיקר: חוזה שכירות או בעלות על שם שניכם, חשבונות וחשבוניות משותפים, תמונות לאורך זמן, ומכתבים מבני משפחה וחברים/ות שמכירים אתכם כזוג. אם המשפחות שלכם או מדינת המוצא של בן/בת הזוג אינן תומכות, אמרו זאת בריאיון במקום להשאיר פערים; הרשות מכירה את המצב הזה היטב. סקירת המסמכים מפרטת מה לאסוף ובאיזו צורה.

לעשות את זה בעצמכם, ומתי כדאי לפנות לעורכי/ות דין

אין צורך בעורך/ת דין כדי להגיש. הפורטל מוביל אתכם מסמך אחר מסמך ועוזר לכם להכין ולסדר את התיק שאתם מגישים.

הפנייה לעורך/ת דין היא אופציונלית. יש זוגות שמתייעצים כשמשהו חריג: סירוב קודם, רישום פלילי, בן/בת זוג שעדיין נשוי/אה לאדם אחר, או שאלה איזה מסלול חל על נישואים בחו"ל. אם לבן/בת הזוג הזר/ה אין מעמד חוקי בישראל ביום ההגשה, שתפו עורך/ת דין לפני ההגשה. אם תרצו, תוכלו למצוא דרך IsraelVisa עורכי/ות דין עצמאיים/ות.

IsraelVisa אינה נותנת ייעוץ משפטי ואינה מייצגת אתכם מול הרשות. רוב הזוגות מגישים בעצמם. הפנייה לעורכי/ות הדין שתמצאו כאן היא אופציונלית; הם/ן עצמאיים/ות ואינם/ן מועסקים/ות על ידי IsraelVisa.

עוד בנושא נקודת ההתחלה

• ההליך המדורג: איך בן/בת הזוג מחו"ל מקבל/ת מעמד בישראל(סקירה)
• זוגות נשואים: ההליך המדורג(סקירה)
• חיים משותפים וידועים/ות בציבור: ההליך המדורג(סקירה)
• שאלות נפוצות(סקירה)
• נישואים בחו"ל והגשת הבקשה בישראל
• נישואין מקוונים בחו״ל – רישום בישראל וההליך המדורג
• בן/בת זוג ממדינה פטורה מאשרה שמגיע/ה לישראל כתייר/ת
• ETA-IL ובן/בת הזוג הזר/ה – מתי צריך אותו ומתי לא
• איך מגיעים למחלקת האשרות ברשות האוכלוסין
• מהדורות יולי 2026 של נוהלי בני/ות הזוג – מה קובע הנוסח הנוכחי
• הסדרת מעמד לבן/בת זוג זר/ה של תושב/ת קבע
• הגשת בקשה כבן/בת זוג כשבן/בת הזוג הזר/ה מחזיק/ה כבר ברישיון אחר