ההליך המדורג: איך בן/בת הזוג מחו"ל מקבל/ת מעמד בישראל

אם אתם ישראלי/ת עם בן/בת זוג מחו"ל, ההליך המדורג הוא הדרך שבה בן/בת הזוג מקבל/ת מעמד חוקי בישראל. את ההליך מנהלת רשות האוכלוסין וההגירה (במשרד הפנים), והמילה "מדורג" היא העיקר: המעמד ניתן בשלבים, לאורך כמה שנים, ובכל שלב הזוג מראה שהקשר אמיתי ושהחיים המשותפים שלכם מתנהלים בישראל. הסקירה הזו מסבירה איך ההליך עובד, מה הרשות בודקת, כמה זמן נמשך כל שלב ואיפה זוגות נתקעים.

חיים משותפים וידועים/ות בציבור: שני דברים שונים

כל זוג לא נשוי מתחיל באותה נקודה: אתם גרים יחד ובונים חיים משותפים. בשלב הזה אינכם רשומים בשום מקום, ובן/בת הזוג הזר/ה שוהה בישראל בדרך כלל כמבקר/ת באשרת ב/2. זה השלב שבו נמצאים רוב הזוגות החדשים, והשלב שממנו מגישים את הבקשה; מה שקובע הוא ההוכחות לחיים המשותפים שלכם, מהיום שעברתם לגור יחד.

ידועים/ות בציבור הוא מעמד מוכר, לא רישום: בישראל אין מרשם של ידועים בציבור. גופים כמו המוסד לביטוח לאומי מכירים בבני/ות זוג כידועים בציבור לצרכיהם שלהם, לפי המבחנים שלהם. מסלול הרשות לזוגות שאינם נשואים נקרא על שם המעמד הזה, והנוהל שלו קובע בעצמו אילו ראיות לחיים משותפים נדרשות, כך שאינכם זקוקים לאישור מגוף אחר לפני שתתחילו לבנות את התיק. אם אינכם בטוחים כיצד המעמד חל עליכם, זו שאלה לעורך/ת דין.

שלב החיים המשותפים: ההזמנה, אשרת ב/2 והריאיון הראשון

זוגות שאינם נשואים, ושטרם נרשמו כידועים/ות בציבור, מתחילים בשלב החיים המשותפים. זהו שלב בפני עצמו בהליך, עם צעדים משלו, ובו נמצאים רוב הזוגות החדשים.

1. ההזמנה. ברוב המקרים בן/בת הזוג הישראלי/ת מתחיל/ה בהגשת הזמנה לבן/בת הזוג הזר/ה ברשות האוכלוסין וההגירה, עם מסמכי הזוג והוכחות לקשר. הרשות בוחנת את ההזמנה ומחליטה אם לאשר את הכניסה. מאז 1 בינואר 2025 בן/בת זוג עם דרכון פטור מאשרה זקוק/ה גם ל-ETA-IL מאושר, אישור הנסיעה המקוון של הרשות, לפני הטיסה; מי שמחזיק/ה באשרה ישראלית בתוקף (ב/1, א/5 ואחרות) אינו/ה מגיש/ה בקשה כזו.
2. אשרת ב/2. עם האישור בן/בת הזוג הזר/ה נכנס/ת לישראל כמבקר/ת באשרת ב/2. ב/2 אינה מתירה עבודה; זה המעמד שבו הזוג גר יחד בישראל ובונה את ההוכחות לחיים משותפים.
3. הריאיון הראשון. כבר בשלב הזה הרשות מראיינת אתכם, בדרך כלל יחד ולעיתים בנפרד, ומצפה להוכחות לקשר עוד מלפני המגורים המשותפים: הודעות ושיחות לאורך זמן, תמונות, מכתבים, ביקורים, והמסמכים שאספתם. הביאו הכול מסודר; בריאיון הזה התיק נשפט לראשונה.

משלב החיים המשותפים הזוג מגיש את הבקשה למעמד; כשהרשות מאשרת אותה, השעון של מסלול הידועים/ות בציבור מתחיל ובן/בת הזוג הזר/ה עובר/ת לאשרת שהייה ועבודה ב/1. זוגות שמסדירים בדרך את מעמד הידועים/ות בציבור עושים זאת בנוסף, לא במקום; מסלול הרשות זהה.

מהו ההליך המדורג

ההליך המדורג הוא הנוהל של רשות האוכלוסין וההגירה למתן מעמד לבן/בת הזוג הזר/ה של אזרח/ית ישראל. הוא נשען על חוק הכניסה לישראל וחוק האזרחות, ומעוגן בשני נהלים של הרשות: נוהל לזוגות נשואים (נוהל 5.2.0008) ונוהל לידועים/ות בציבור, כולל זוגות בני אותו מין (נוהל 5.2.0009), שחל גם על זוגות בחיים משותפים שטרם הסדירו מעמד של ידועים/ות בציבור. בן/בת הזוג הזר/ה מתחיל/ה ברישיון זמני, עובר/ת לתושבות ארעית, ובסוף יכול/ה לבקש מעמד קבוע: אזרחות או תושבות קבע לזוגות נשואים, תושבות קבע לידועים/ות בציבור.

למי ההליך מיועד

ההליך אינו מיועד לאשרות תייר, עבודה או לימודים. בן/בת זוג הנשוי/אה לתושב/ת קבע מטופל/ת בנוהל נפרד (5.2.0011); זוגות לא נשואים שבהם בן/בת הזוג הישראלי/ת תושב/ת קבע עוברים את ההליך לידועים/ות בציבור, בתקופה ארוכה יותר.

• אזרח/ית ישראל ובן/בת זוג זר/ה שחיים, או מתכוונים לחיות, יחד בישראל.
• זוגות נשואים, בכל מקום שבו נערכו הנישואים, ובלבד שהם מוכרים לרישום בישראל.
• זוגות שאינם נשואים אך חיים כזוג: בחיים משותפים, או כידועים/ות בציבור.
• זוגות בני אותו מין, נשואים בחו"ל או לא.

מה הרשות בודקת

שלוש שאלות מלוות את ההליך כולו, מההגשה ועד לחידוש האחרון:

1. האם הקשר אמיתי (מה שהרשות מכנה "כנות הקשר")? הרשות מחפשת חיים משותפים: בית משותף, כספים משותפים, תמונות לאורך זמן, מכתבים מהמשפחה ומחברים, וסיפור עקבי של שניכם בריאיון.
2. האם מרכז החיים שלכם בישראל? איפה אתם גרים, איפה אתם עובדים, איפה הילדים לומדים, איפה אתם משלמים מסים וחשבונות.
3. האם יש מניעה פלילית או ביטחונית? בן/בת הזוג הזר/ה מציג/ה תעודת יושר מארץ המוצא, והרשות עורכת בדיקות משלה.

נקודה רביעית חשובה בהתחלה: המעמד החוקי של בן/בת הזוג הזר/ה ביום ההגשה. הגשה כשבן/בת הזוג שוהה בישראל כדין פשוטה יותר. הגשה אחרי שתוקף השהייה פג אפשרית, אבל מטופלת לפי כללים מחמירים יותר, וזה מקרה לעורך/ת דין.

השלבים לזוגות נשואים

1. הגשה. הבקשה מוגשת באופן מקוון, ככלל על ידי בן/בת הזוג הישראלי/ת, עם המסמכים והאגרה; לאחר מכן לשכת הרשות באזור המגורים קובעת לשניכם תור להצגת המסמכים המקוריים ולריאיון. הגשה בלשכה עצמה שמורה רק למי שאינו/ה יכול/ה להגיש באופן מקוון. אם חסרים מסמכים, הלשכה שולחת רשימה בכתב ונותנת 45 יום להשלמה (ראש צוות האשרות רשאי/ת להוסיף עד 45 יום); אחרי זה הבקשה מסורבת על הסף, ולכן השלמות חשובה.
2. בדיקה וריאיון. הלשכה בודקת את המסמכים ומראיינת אתכם, לעיתים קרובות בנפרד. ההחלטה על פתיחת התיק יכולה לקחת חודשים.
3. בזמן הבדיקה: ב/1. בזמן שהרשות בודקת את הבקשה, בן/בת הזוג הזר/ה מקבל/ת רישיון שהייה ועבודה ב/1, לתקופה של עד חצי שנה. התקופה הזו אינה נספרת בהליך המדורג.
4. תחילת ההליך המדורג: א/5. כשהרשות מאשרת את הבקשה, ההליך המדורג מתחיל ובן/בת הזוג מקבל/ת רישיון ישיבה ארעי א/5 לשנה. מהשנה השנייה הרישיון מוארך לתקופות של עד שנתיים, עד ארבע שנים בסך הכול. א/5 מביא איתו רישום במרשם האוכלוסין ותעודת זהות; ביטוח לאומי וביטוח בריאות ממלכתי נקבעים בנפרד על ידי המוסד לביטוח לאומי, לפי מבחן תושבות משלו, לפני תחילת הכיסוי.
5. מעמד קבוע. בתום תקופת א/5 בן/בת הזוג הזר/ה יכול/ה לבקש אזרחות ישראלית, או אם מעדיפים, תושבות קבע.

בסך הכול, ארבע שנים מאישור הבקשה ועד למעמד קבוע, ולפניהן עד חצי שנה ב-ב/1 בזמן הבדיקה. הספירה מתחילה עם אישור הבקשה, לא עם הגשתה.

השלבים לזוגות בחיים משותפים ולידועים/ות בציבור

ידועים/ות בציבור עוברים את אותו היגיון לאורך תקופה ארוכה יותר ועם משקל גדול יותר להוכחת חיים משותפים, כי אין תעודת נישואין:

1. שלב החיים המשותפים: ההזמנה, הכניסה באשרת מבקר/ת ב/2, והריאיון הראשון עם הוכחות לקשר (ראו את הסעיף למעלה).
2. הגשה, בדיקה וריאיון, כמו למעלה, עם יותר מסמכים על הקשר עצמו.
3. שלב ראשון: ב/1, לשלוש שנים. הרישיון ניתן לשנה, ומהשנה השנייה מוארך לתקופות של עד שנתיים.
4. שלב שני: א/5, לארבע שנים, גם הוא בהארכות של עד שנתיים.
5. תושבות קבע בסוף. אזרחות אינה ניתנת בתום המסלול הזה, אבל ידוע/ה בציבור של אזרח/ית ישראלי/ת יכול/ה להגיש בקשה להתאזרחות מיד עם קבלת תושבות הקבע, בפטור מדרישת שנת תושבות הקבע ובלי לוותר על האזרחות הקודמת, כל עוד הקשר נמשך (נוהל 4.4.0001, סעיפים 8.7 ו-12.3); בני/ות זוג של תושבי קבע אינם בפטור.

בסך הכול, כשבע שנים מהאישור. אם בן/בת הזוג הישראלי/ת תושב/ת קבע ולא אזרח/ית, ההליך ארוך יותר: ארבע שנים ב-ב/1 וחמש שנים ב-א/5.

זוגות בני אותו מין

זוגות בני אותו מין עוברים את ההליך המדורג כמו זוגות אחרים. הם מטופלים לפי נוהל הידועים/ות בציבור (5.2.0009). זוג חד-מיני שמטופל מכוח נישואים עובר ישירות לרישיון ישיבה ארעי א/5 לארבע שנים, ללא שלב ב/1; הפרטים בסקירה לזוגות חד-מיניים.

הריאיון

צפו לשאלות על חיי היומיום: איך הכרתם, מי עושה מה בבית, המשפחה של בן/בת הזוג, התוכניות שלכם. המראיינים/ות משווים/ות את התשובות שלכם זו לזו ולמסמכים. אין טקסט ללמוד; המטרה היא עקביות עם החיים שאתם באמת חיים. הביאו מקור של כל מסמך בתיק.

חידושים

לכל רישיון ב/1 ו-א/5 יש תאריך תפוגה. את בקשת החידוש מגישים באופן מקוון שלושה חודשים לפני תום התוקף, ולפני כל חידוש הרשות מראיינת את שניכם. בכל חידוש הרשות מבקשת הוכחות מעודכנות שאתם עדיין גרים יחד בישראל: חוזה שכירות או דף חשבון משכנתא עדכני, פעילות בחשבון בנק משותף, חשבונות, תמונות מהתקופה האחרונה, לפעמים מכתבים חדשים מאנשים שמכירים אתכם. פספוס של תאריך תפוגה עלול לעלות לכם בזמן, ובמקרים מסוימים במקום שלכם בהליך. רשמו את התאריכים ביומן ביום שבו כל רישיון מונפק.

זכויות לאורך הדרך

• ב/1: בן/בת הזוג רשאי/ת לגור ולעבוד בישראל.
• א/5: בן/בת הזוג תושב/ת ארעי/ת עם תעודת זהות, יכול/ה לצאת מישראל ולחזור אליה, ויכול/ה לבקש מהמוסד לביטוח לאומי הכרה כתושב/ת, שנקבעת לפי מבחן תושבות משלו לפני תחילת ביטוח לאומי וביטוח בריאות.
• מעמד קבוע: זכויות תושבות מלאות; עם אזרחות, דרכון ישראלי וזכות הצבעה.

כשדברים משתנים

אם הבקשה נדחית, יש זכות ערר לבית הדין לעררים בתוך 30 יום ממתן ההחלטה. אם הקשר מסתיים, אם בן/בת הזוג הישראלי/ת נפטר/ה, או במקרים של אלימות במשפחה, לרשות יש נהלים נפרדים וועדה בין-משרדית לעניינים הומניטריים שיכולה לדון במעמד של בן/בת הזוג הזר/ה. לילדים משותפים יש נהלים משלהם; ילדים קטינים של בן/בת הזוג הזר/ה מקשר קודם יכולים להיכלל בבקשה כקטינים נלווים (ראו את סקירת המסמכים). כל אלה מצבים לעורך/ת דין, מוקדם.

איפה זוגות נתקעים

• הגשה כשתוקף השהייה של בן/בת הזוג הזר/ה כבר פג.
• מסמכים מחו"ל בלי אפוסטיל או בלי תרגום מאושר.
• מסמכים שהונפקו זמן רב מדי לפני ההגשה (לתעודות יושר ולמסמכי מצב משפחתי יש תוקף מוגבל).
• הוכחות דלות לחיים משותפים: חוזה שכירות אחד וכמה תמונות כמעט אף פעם לא מספיקים.
• תשובות בריאיון שלא מתיישבות זו עם זו או עם המסמכים.
• פספוס של תאריכי חידוש, או מעבר דירה בלי לעדכן את הלשכה.

איך IsraelVisa עוזר

IsraelVisa אינה נותנת ייעוץ משפטי ואינה מייצגת אתכם מול הרשות. רוב הזוגות מגישים בעצמם. הפנייה לעורכי/ות הדין שתמצאו כאן היא אופציונלית; הם/ן עצמאיים/ות ואינם/ן מועסקים/ות על ידי IsraelVisa.

עוד בנושא נקודת ההתחלה

• זוגות נשואים: ההליך המדורג(סקירה)
• חיים משותפים וידועים/ות בציבור: ההליך המדורג(סקירה)
• זוגות חד-מיניים: ההליך המדורג(סקירה)
• שאלות נפוצות(סקירה)
• נישואים בחו"ל והגשת הבקשה בישראל
• נישואין מקוונים בחו״ל – רישום בישראל וההליך המדורג
• בן/בת זוג ממדינה פטורה מאשרה שמגיע/ה לישראל כתייר/ת
• ETA-IL ובן/בת הזוג הזר/ה – מתי צריך אותו ומתי לא
• איך מגיעים למחלקת האשרות ברשות האוכלוסין
• מהדורות יולי 2026 של נוהלי בני/ות הזוג – מה קובע הנוסח הנוכחי
• הסדרת מעמד לבן/בת זוג זר/ה של תושב/ת קבע
• הגשת בקשה כבן/בת זוג כשבן/בת הזוג הזר/ה מחזיק/ה כבר ברישיון אחר