מכתבי תמיכה מבני משפחה וחברים – מי כותב ומה כותבים

מה הנהלים אומרים

שלושת הנהלים של רשות האוכלוסין וההגירה מונים, בין המסמכים לפתיחת התיק, הוכחות לכנות הקשר ולקיום מרכז חיים משותף לפחות מהשנה האחרונה: סעיף ד.2.ח בנוהל 5.2.0008 (בני/ות זוג של אזרחים) ובנוהל 5.2.0009 (חיים משותפים, כולל זוגות מאותו המין), וסעיף ג.3 בנוהל 5.2.0011 (בני/ות זוג של תושבי קבע). בין הדוגמאות שם: מכתבים והמלצות מבני משפחה וחברים על היכרותם עם בני הזוג.

הנהלים מוסיפים הנחיה אחת: לכל ממליץ/ה מצרפים צילום של תעודת הזהות ופרטי התקשרות. יותר מזה לא נדרש: לא מספר מכתבים, לא נוסח, אורך או שפה, לא תצהיר ולא נוטריון.

מי יכול לכתוב

הנהלים נוקבים בבני משפחה ובחברים, ונושא המכתב הוא ההיכרות של הכותב/ת אתכם כזוג. הכותבים הנכונים הם אנשים שבאמת מכירים אתכם יחד: הורה או אח/ות שאירחו אתכם, חבר/ה שרואה אתכם באופן קבוע, שכן/ה שמכיר/ה את חיי הבית שלכם. מי שפגש/ה רק אחד/ת מכם אינו/ה יכול/ה לתאר את הקשר.

הכותבים יכולים להיות משני הצדדים, והנהלים אינם אומרים דבר על מקום מגוריו/ה של הכותב/ת. כותב/ת בחו״ל שאין לו/לה תעודת זהות ישראלית יכול/ה לצרף צילום של מסמך הזיהוי שבידו/ה.

מה מכתב מועיל מכיל

• מי הכותב/ת: שם מלא, מספר זהות, כתובת, טלפון ודוא״ל (פרטי התקשרות נדרשים לצד כל מכתב).
• איך הכותב/ת מכיר/ה כל אחד/ת מכם, ומאיזה שלב.
• מה הכותב/ת ראה/ראתה מהחיים המשותפים שלכם: ביקורים, אירועים משפחתיים, חופשות – עם מקומות ותאריכים משוערים.
• תאריך, חתימה של הכותב/ת, וצילום תעודת הזהות.

עמוד אחד מספיק בדרך כלל; פרטים מוחשיים עדיפים על שבחים כלליים.

שפה, צורה ומקור

הנהלים אינם קובעים באיזו שפה ייכתב מכתב כזה. כלל התרגום שלהם חל על התעודות הציבוריות של בן/בת הזוג הזר/ה, שמוגשות מקוריות, מאומתות ומתורגמות לפי נוהל 1.3.0001 (סעיף ד.2.ה בנהלים 5.2.0008 ו-5.2.0009, ג.2.ז בנוהל 5.2.0011); מכתב אינו אחת מהן. הלשכה עובדת בעברית, ולכן כותב/ת שנוח לו/לה בשפה אחרת יכול/ה לכתוב בה, ואתם מוסיפים תרגום פשוט. עובד/ת הלשכה רשאי/ת לדרוש כל מסמך נוסף לפי נסיבות המקרה (סעיף ד.3; ג.3 בנוהל 5.2.0011), כולל תרגום רשמי.

שמרו את המקור החתום: לאחר שכל המסמכים התקבלו, מזמינים אתכם להציג את התיעוד המקורי שבסעיף ד.2, וככל האפשר נערך באותו מועד ריאיון (סעיף ה.2).

מסמכים להליך המדורג – תוקף, אימות ותרגום

כשבן/בת הזוג הזר/ה עדיין בחו״ל

אותה רשימת מסמכים חלה גם בהגשה מחו״ל. שניכם בחו״ל: פונים לנציגות ישראל עם כל המסמכים שבסעיף ד.2 (סעיף ה.1). בן/בת הזוג הישראלי/ת בישראל ובן/בת הזוג הזר/ה בחו״ל: בן/בת הזוג הישראלי/ת מגיש/ה את הבקשה המקוונת, והקונסוליה מתחילה לטפל מול בן/בת הזוג הזר/ה רק לאחר ההגשה הזו (סעיפים ד.1 ו-ד.2.א); לפי נוהל 5.2.0011 תושב/ת הקבע מתייצב/ת בלשכה (סעיף ג.1).

כלומר, את המכתבים אוספים עוד לפני שבן/בת הזוג הזר/ה מגיע/ה. ההחלטה על הכניסה מתקבלת ככלל בתוך 90 יום מהיום שבו הפנייה המלאה מגיעה לרשות ממשרד החוץ, לאחר בחינה ראשונית של כנות הקשר; הראיות שהגשתם הן מה שעומד לרשות הבחינה הזו.

מה מחליש מכתב

• כמה מכתבים באותו נוסח: כותבים שמעתיקים תבנית אחת לא כתבו מתוך היכרות אישית.
• שבחים בלי עובדות: אילו אנשים טובים אתם, ולא איך הכותב/ת מכיר/ה אתכם – זו לא ההיכרות שהנהלים שואלים עליה.
• תאריכים ומקומות שסותרים את הסיפור שלכם. אתם חותמים גם על מכתב הסבר על הקשר ועל אופן ומשך ההיכרות (סעיף ד.2.ו; ג.2.ו בנוהל 5.2.0011) ועל תצהיר שהחומר אמיתי (ד.2.ז; ג.5); מכתב של חבר/ה שממקם את הפגישה הראשונה שלכם בשנה הלא נכונה מעורר שאלות על שניהם.
• כותבים שמעולם לא פגשו את בן/בת הזוג הזר/ה.
• מכתב בלי צילום תעודת הזהות ופרטי ההתקשרות.

מסמכים שאינם מספקים חוזרים כרשימה בכתב של מה שיש להמציא מחדש בתוך 45 יום; אחרת הבקשה מסורבת על הסף (סעיף ה.2 בנהלים 5.2.0008 ו-5.2.0009).

איפה המכתבים נמצאים בין שאר הראיות

המכתבים הם פריט אחד ברשימה פתוחה (הנהלים כותבים «בין היתר») לצד תמונות משותפות שלכם; חוזה שכירות, חשבונות משותפים ותדפיס חשבון בנק; אישורים על קבלת שירותים ממוסדות ממשלתיים, כולל העירייה (בנהלים 5.2.0008 ו-5.2.0009); וכל תיעוד אחר שמעיד שהקשר קיים ומה משכו.

אחרי בדיקות הרקע, הלשכה מוודאת קודם כול שבכלל הוגשו ראיות למרכז חיים משותף ולכנות הקשר (סעיף ה.2; ד.1.ח בנוהל 5.2.0011). לפני כל הארכה של רישיון נערך ריאיון לשניכם, ובדיקות כנות הקשר ומרכז החיים חוזרות (סעיף ז.10 בנוהל 5.2.0008, ז.5 בנוהל 5.2.0009, ד.8.ד בנוהל 5.2.0011). להארכה לא מפורטים מסמכים; מביאים ראיות עדכניות מאותם סוגים, כולל מכתבים חדשים אם יש לכם.

המסמכים להליך המדורג

איך IsraelVisa עוזרת

IsraelVisa עוזרת לכם לרשום את האנשים שיכולים לכתוב, לשמור את המכתבים, צילומי תעודות הזהות ופרטי ההתקשרות יחד עם שאר הראיות, ולבדוק שהתאריכים תואמים את המכתב שלכם – בעצמכם ובקצב שלכם. IsraelVisa אינה נותנת ייעוץ משפטי; אם תרצו, תוכלו למצוא דרכה עורכי/ות דין עצמאיים/ות.

שאלות נפוצות

כמה מכתבים צריך?

הנהלים אינם קובעים מספר. הם מונים מכתבים מבני משפחה וחברים כסוג אחד של ראיה, עם צילום תעודת זהות ופרטי התקשרות של כל כותב/ת. כמה מכתבים ממוקדים מאנשים שבאמת מכירים אתכם כזוג משרתים טוב יותר מהרבה מכתבים זהים.

האם המכתבים חייבים להיות בעברית?

הנהלים אינם אומרים. כלל התרגום שלהם חל על התעודות הציבוריות של בן/בת הזוג הזר/ה. הלשכה עובדת בעברית, ולכן למכתב בשפה אחרת כדאי לצרף תרגום; עובד/ת הלשכה רשאי/ת לבקש אותו.

האם המכתב צריך להיות תצהיר או מאומת אצל נוטריון?

הנהלים אינם דורשים זאת. הם מבקשים את המכתב, צילום תעודת הזהות של הכותב/ת ופרטי התקשרות.

האם צריך מכתבים חדשים בכל הארכה?

לא כדרישה כתובה. לפני כל הארכה הנהלים דורשים ריאיון לשני בני/ות הזוג ובדיקות עדכניות של כנות הקשר ומרכז החיים המשותף, בלי לפרט מסמכים. מביאים ראיות עדכניות לחיים המשותפים; מכתב מהזמן האחרון יכול להיות חלק מהן.

מדריכים קשורים

• מסמכים להליך המדורג: מה לאסוף, ובאיזו צורה
• חיים משותפים וידועים/ות בציבור: ההליך המדורג
• /articles/interview-preparation/

מקורות

• נוהל 5.2.0008 – מתן מעמד לבן זוג זר הנשוי לאזרח ישראלי (מהדורה 16, 20.07.2026), סעיפים ד.1–ד.3, ה.1, ה.2 ו-ז.10
• נוהל 5.2.0009 – בקשות להסדרת מעמד מכוח חיים משותפים (מהדורה 17, 16.07.2026), סעיפים ד.1–ד.3, ה.1, ה.2 ו-ז.5
• נוהל 5.2.0011 – מתן מעמד לבן זוג זר הנשוי לתושב קבע (10.12.2020), סעיפים ג.1–ג.3, ג.5, ד.1.ח ו-ד.8.ד