זוגות חד-מיניים: ההליך המדורג

עודכן לאחרונה: 18/10/2026

אם אתם זוג חד-מיני ואחד/ת מכם אזרח/ית ישראלי/ת, בן/בת הזוג הזר/ה יכול/ה לבקש מעמד בישראל בהליך המדורג. הרשות מטפלת בזוגות חד-מיניים לפי נוהל הידועים/ות בציבור (5.2.0009), בין אם נישאתם בחו"ל ובין אם לא. רוב הזוגות מגישים בעצמם, והפורטל עוזר לכם להכין כל מסמך. המדריך עוסק במה שייחודי לזוגות חד-מיניים; החידושים והמסמכים זהים למתואר במדריך לידועים/ות בציבור, והשלבים לזוגות שנישאו בחו"ל שונים, כמפורט למטה.

      שתי נשים על ספה בבית: אחת מקלידה במחשב נייד והשנייה מחזיקה תיקייה עם מסמכים; על השולחן שני דרכונים, ומאחוריהן נוף של עיר על חוף הים.
      זוגות חד-מיניים עוברים את ההליך המדורג כמו כל זוג: הזמנה, אשרת מבקר/ת B/2, ריאיון ראשון. זוג שנישא בחו"ל עובר ישירות ל-A/5 לארבע שנים.

      מקור רשמי: נוהל 5.2.0009 של רשות האוכלוסין וההגירה, "בקשות להסדרת מעמד מכוח חיים משותפים" (gov.il).

      איזה מסלול חל

        • לא נשואים: אתם מתחילים בחיים משותפים, כמו כל זוג חדש, עם ההזמנה, אשרת מבקר/ת ב/2 והריאיון הראשון, ומגישים במסלול הידועים/ות בציבור, כשבע שנים מיום האישור, המסתיים בתושבות קבע. השלבים מפורטים במדריך לידועים/ות בציבור.
        • נשואים בחו"ל, כולל באופן מקוון: אפשר לרשום את הנישואים ברשות האוכלוסין וההגירה. לפי נוהל 5.2.0009, זוג חד-מיני שמטופל מכוח נישואים מדלג על שלב ב/1: בן/בת הזוג הזר/ה מקבל/ת רישיון ישיבה ארעי א/5 לארבע שנים, ובסופן יכול/ה לבקש תושבות קבע.

        אם בן/בת הזוג הישראלי/ת הוא/היא תושב/ת קבע ולא אזרח/ית, חל אותו נוהל, והמסלול ללא נישואים ארוך יותר: ארבע שנים ב-ב/1 וחמש ב-א/5.

        מה זהה לכל זוג

        בפגישה, ולאורך כל ההליך, הרשות בודקת ארבעה דברים:

          • כנות הקשר.
          • מרכז החיים בישראל.
          • היעדר מניעה פלילית או ביטחונית.
          • המעמד החוקי של בן/בת הזוג הזר/ה ביום ההגשה.

          הרשות עשויה לראיין כל אחד/ת מכם בנפרד. ענו בעצמכם, בכנות ובעקביות; איש אינו מצפה לתשובות משוננות. כל שלב מסתיים בחידוש, ובכל פעם אתם מראים מחדש שאתם עדיין יחד ועדיין חיים בישראל. הגישו את בקשת החידוש באופן מקוון שלושה חודשים לפני שהרישיון הנוכחי פוקע.

          הוכחת חיים משותפים

          ללא תעודת נישואין שהרשות מכירה בה, ההוכחות לחיים משותפים הן העיקר: חוזה שכירות או בעלות על שם שניכם, חשבונות וחשבוניות משותפים, תמונות לאורך זמן, ומכתבים מבני משפחה וחברים/ות שמכירים אתכם כזוג. אם המשפחות שלכם או מדינת המוצא של בן/בת הזוג אינן תומכות, אמרו זאת בריאיון במקום להשאיר פערים; הרשות מכירה את המצב הזה היטב. המדריך למסמכים מפרט מה לאסוף ובאיזו צורה.

              לעשות את זה בעצמכם, ומתי כדאי לפנות לעורכי/ות דין

              אין צורך בעורך/ת דין כדי להגיש. הפורטל מוביל אתכם מסמך אחר מסמך ועוזר לכם להכין ולסדר את התיק שאתם מגישים.

                  הפנייה לעורך/ת דין היא אופציונלית. יש זוגות שמתייעצים כשמשהו חריג: סירוב קודם, רישום פלילי, בן/בת זוג שעדיין נשוי/אה לאדם אחר, או שאלה איזה מסלול חל על נישואים בחו"ל. אם לבן/בת הזוג הזר/ה אין מעמד חוקי בישראל ביום ההגשה, שתפו עורך/ת דין לפני ההגשה. אם תרצו, תוכלו למצוא דרך IsraelVisa עורכי/ות דין עצמאיים/ות.

                  IsraelVisa אינה נותנת ייעוץ משפטי ואינה מייצגת אתכם מול הרשות. רוב הזוגות מגישים בעצמם. הפנייה לעורכי/ות הדין שתמצאו כאן היא אופציונלית; הם/ן עצמאיים/ות ואינם/ן מועסקים/ות על ידי IsraelVisa.

                  בנו לי את הרשימה – חינם, כ-2 דקות

                  המדריך הקודם: חיים משותפים וידועים/ות בציבורהמדריך הבא: שאלות נפוצות