מה עורכי/ות דין להגירה בישראל עושים, ואיך המקצוע מוסדר

נכתב על ידי אלון, מייסד IsraelVisa · לפי נוהלי רשות האוכלוסין וההגירה

פורסם: 06/11/2026

התשובה הקצרה

עורך/ת דין להגירה בישראל הוא/היא חבר/ה בלשכת עורכי הדין שתחום עיסוקו/ה כולל ענייני כניסה, ישיבה ואזרחות. התואר מתאר ניסיון, לא רישיון נפרד: בדין הישראלי אין התמחויות מוכרות. ההליך לבני/ות זוג הוא סוג תיק אחד מכמה, ולכל אחד חוק או נוהל משלו. האם הבקשה שלכם צריכה עורך/ת דין – על כך עונה המאמר המקושר למטה.

ההליך המדורג בעצמכם או עם עורך/ת דין – איך מחליטים

סוגי התיקים והחוק שמאחורי כל אחד

  • מעמד לבן/בת זוג של ישראלי/ת: נהלים 5.2.0008 (נישואים לאזרח/ית), 5.2.0009 (חיים משותפים, כולל זוגות חד-מיניים) ו-5.2.0011 (נישואים לתושב/ת קבע), מכוח חוק הכניסה לישראל וחוק האזרחות – ההליך המדורג שבסקירה למטה.
  • אזרחות: התאזרחות לפי חוק האזרחות, שמאפשר לשר לפטור מתנאים מטעם מיוחד ולהעניק אזרחות לבן/בת זוג של אזרח/ית גם בלי שכל התנאים מתקיימים; ועלייה לפי חוק השבות ליהודי/ה ולילד/ה, נכד/ה ובן/בת זוג של יהודי/ה.
  • אשרות עבודה: חוק עובדים זרים דורש היתר העסקה למעסיק/ה ואשרת עבודה ב/1 לעובד/ת.
  • מעמד מטעמים הומניטריים: לפי נוהל 5.2.0022, זר/ה שטוען/ת לטעמים הומניטריים מיוחדים ואינו/ה עונה לקריטריונים של נוהל אחר פונה לוועדה הבינמשרדית, שמייעצת למנכ״ל הרשות, והוא מכריע.
  • מקלט: נוהל 5.2.0012 של הרשות לטיפול במבקשי/ות מקלט מדיני.
  • משמורת: מי שמוחזק/ת במשמורת מובא/ת לפני בית הדין לביקורת משמורת בתוך 96 שעות, יכול/ה להשתחרר בערובה, ורשאי/ת להיות מיוצג/ת לפניו ללא תשלום גם בידי מי שאינו/ה עורך/ת דין.

ההליך המדורג – הסקירה המלאה

עררים ובתי משפט

סירוב פותח שלושה מסלולים, וחלק גדול מעבודתו/ה של עורך/ת הדין נמצא כאן. הראשון: ערר פנימי לפי נוהל 1.6.0001, שמצוין בהודעת הסירוב; נוהל 5.2.0022 קובע לו 21 יום מקבלת ההחלטה.

השני: בית הדין לעררים לפי סעיף 13כד לחוק הכניסה לישראל, להחלטות הרשות בענייני כניסה, שהייה, יציאה ואזרחות. הערר מוגש בתוך 30 יום ממתן ההחלטה, בעברית, עם תצהיר ואגרה של 755 ש״ח לפי דף ההנחיות של בית הדין מיום 1 בינואר 2026, או עם בקשה לפטור מאגרה.

השלישי: בית המשפט לעניינים מינהליים. על החלטה סופית של בית הדין אפשר לערער אליו בזכות בתוך 45 יום, והחלטות לפי אותם חוקים שבית הדין אינו דן בהן מגיעות אליו ישירות מכוח חוק בתי משפט לעניינים מינהליים.

הבקשה סורבה – מה האפשרויות

מי רשאי/ת לעסוק בעריכת דין

חוק לשכת עורכי הדין, התשכ״א-1961, מייחד ארבעה סוגי פעולות לחברי/ות הלשכה כשהן נעשות דרך עיסוק או בתמורה: ייצוג אדם אחר לפני בתי משפט, בתי דין וגופים בעלי סמכות מעין-שיפוטית; ייצוג אדם אחר לפני המשרדים שהחוק מונה; עריכת מסמכים בעלי אופי משפטי; וייעוץ וחיווי דעת משפטיים. החברות מגיעה אחרי תואר במשפטים מוכר, התמחות של 12 חודשים, בחינות הלשכה וקבלה כחבר/ה.

מי שאינו/ה עורך/ת דין ומבצע/ת פעולה מיוחדת עובר/ת עבירה; התחזות לעורך/ת דין גוררת עד שנת מאסר; ובית משפט לא ייזקק לתביעת שכר טרחה של מי שאינו/ה עורך/ת דין בעד עבודה מיוחדת.

רשות האוכלוסין וההגירה אינה בין המשרדים שהחוק מונה, והנהלים לבני/ות זוג מניחים שהזוג פועל בעצמו; ייעוץ על התיק שלכם, ניסוח ערר והופעה לפני בית הדין או בית המשפט הן פעולות מיוחדות.

למה ״עורך/ת דין להגירה״ הוא תיאור ולא רישיון

החוק מגדיר רק עורך/ת דין ועורך/ת דין זר/ה; אין בו תוארי התמחות. כללי הפרסומת של הלשכה מתירים לעורך/ת דין לציין את תחומי העיסוק שלו/ה ושל המשרד, ואוסרים פרסומת שעלולה להטעות את הציבור; הם אינם אומרים דבר על המילים מומחה/ית או מתמחה. עורך/ת דין שמפרסם/ת דיני הגירה אומר/ת לכם במה המשרד עוסק, לא מציג/ה תעודה; השאלות המועילות הן על ניסיון בסוגי התיקים שלמעלה.

איך בודקים רישיון

לשכת עורכי הדין מפעילה באתר שלה חיפוש עורכי/ות דין פתוח לציבור, עם סינון לפי עיר ולפי נוטריון/ית, בורר/ת ועורך/ת דין המוסמך/ת לייפוי כוח מתמשך. היא מפרסמת גם רשימה נפרדת של עורכי/ות דין מושעים/ות ומוצאים/ות מהלשכה, שאינם/ן רשאים/ות לבצע שום פעולה מיוחדת; הלשכה מציינת שהרשימה מתעדכנת ידנית ואינה בהכרח ממצה, ומפנה לבירור מלא במזכירות בית הדין המשמעתי.

לשכת עורכי הדין – חיפוש עורכי/ות דין

היכן קיים סיוע משפטי, והיכן לא

סיוע משפטי מהמדינה לפי חוק הסיוע המשפטי ניתן למי שידו/ה אינה משגת לשלם לעורך/ת דין, בעניינים שנקבעו בתקנות ואחרי מבחן אמצעים. בתחום ההגירה המקרים המתועדים צרים: נפגע/ת עבירת סחר בבני אדם או עבדות מיוצג/ת בהליכים לפי חוק הכניסה לישראל בלי מבחן אמצעים, וקטינים/ות זרים/ות מיוצגים/ות לפני בית הדין לביקורת משמורת. הרשימה המפורסמת מונה גם תביעות לפי חוק השבות, חוק האזרחות וחוק מרשם האוכלוסין.

ההליך לבני/ות זוג וערר לבית הדין לעררים אינם ברשימה הזאת. לזוג מעוט אמצעים נשארות האפשרויות שבמאמר על ניהול ההליך בעצמכם.

איך IsraelVisa עוזרת

IsraelVisa עוזרת לכם לשמור את המסמכים, את הראיות לחיים המשותפים ואת מועדי התיק במקום אחד – בעצמכם ובקצב שלכם – כך שכל עורך/ת דין שתתייעצו איתו/ה יתחיל/תתחיל מתיק מסודר. IsraelVisa אינה נותנת ייעוץ משפטי; אם תרצו עורך/ת דין, תוכלו למצוא דרכה עורכי/ות דין עצמאיים/ות.

שאלות נפוצות על ההליך המדורג

שאלות נפוצות

האם ״עורך/ת דין להגירה״ היא התמחות מוכרת בישראל?

לא. חוק לשכת עורכי הדין מגדיר רק עורך/ת דין ועורך/ת דין זר/ה, ואין בו תוארי התמחות. כללי הפרסומת מתירים לציין תחומי עיסוק; המילים מתארות ניסיון, ומותר לכם לשאול עליו.

האם יועץ/ת שאינו/ה עורך/ת דין יכול/ה לטפל בתיק שלנו בתשלום?

ייעוץ משפטי, עריכת מסמכים משפטיים והופעה לפני בית הדין או בית משפט מיוחדים לחברי/ות הלשכה. ביצועם בתמורה ללא רישיון הוא עבירה, ובית משפט לא יאכוף תביעת שכר טרחה בעד עבודה כזאת. בדקו כל שם בחיפוש הציבורי של הלשכה לפני שאתם משלמים.

האם סיוע משפטי מהמדינה מכסה את ההליך המדורג?

התוספת לחוק הסיוע המשפטי ורשימת השירותים המפורסמת אינן כוללות את ההליך לבני/ות זוג או ערר לבית הדין לעררים. מקרי ההגירה המתועדים הם נפגעי/ות סחר בבני אדם וקטינים/ות זרים/ות לפני בית הדין לביקורת משמורת.

איזה גוף דן בערר על סירוב הבקשה שלנו?

אחרי הערר הפנימי לפי נוהל 1.6.0001 – בית הדין לעררים לפי סעיף 13כד לחוק הכניסה לישראל, בתוך 30 יום ממתן ההחלטה. על החלטתו הסופית אפשר לערער לבית המשפט לעניינים מינהליים בתוך 45 יום.

לקריאה נוספת

עוד בנושא עורך/ת דין או בעצמכם

מקורות

בנו לי את הרשימה – חינם, כ-2 דקות

המידע במאמר זה כללי ואינו מהווה ייעוץ משפטי. הנהלים מתעדכנים מעת לעת – מומלץ לבדוק את הנוסח העדכני באתר רשות האוכלוסין וההגירה.